ירדן גרזון

היא נולדה בישראל. היא כובשת את אמריקה. היא בדרך לעשות היסטוריה.
ירדן גרזון לא רק חולמת על ה-WNBA – היא כבר דופקת על הדלת
יש רגעים נדירים בקריירה של ספורטאי שבהם החלום והמציאות נפגשים. לא בהגזמה, לא בפוטושופ, אלא באמת. ירדן גרזון חיה עכשיו את הרגע הזה.ילדה מפתח תקווה, בת 20, שלמדה לקלוע על מגרש אספלט ברעננה – והיום, באוניברסיטת אינדיאנה, מול אולמות מלאים וסקאוטים של ה-WNBA, היא עושה את מה שנראה לפני רגע כבלתי אפשרי.
העונה הזו, 2024/25, היא לא עוד עונה. זו העונה שבה גרזון הפכה מכישרון – לשם.היא מובילה את הקבוצה בנקודות (14.5 למשחק), קולעת באחוזים מצוינים מהשלוש (39.5%) ומקו העונשין (87.5%), מוסיפה 5.3 ריבאונדים ו־3.4 אסיסטים, ושוברת שיאים אישיים של אוניברסיטת אינדיאנה.אבל זה רק המספרים. מה שמרשים באמת זו השקט. הקור רוח. העובדה שבכל פעם שהכדור בידה – הקהל מרגיש שהולך לקרות משהו.
היא לא מתלהבת, לא מרימה ידיים אחרי שלשה – היא רק רצה אחורה להגנה. כמו אחת שיודעת שיש לה עבודה לעשות.
בטורניר הגדול – היא הפכה לשחקנית של רגעים גדולים
כל שחקן טוב. אבל רק שחקנים גדולים מצטיינים ברגעים הגדולים באמת.בטורניר NCAA האחרון, גרזון שוב הוכיחה שהיא לא רק שחקנית סטטיסטיקה – אלא לוחמת.מול יוטה, במשחק שהכריע את העונה, היא קלעה 17 נקודות, קטפה 7 ריבאונדים והובילה את אינדיאנה לשלב הבא.במשחק השני מול דרום קרוליינה – אחת הקבוצות הפיזיות והקשות במכללות – היא נלחמה על כל כדור. 10 נקודות, 8 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו־38 דקות של לב טהור. אינדיאנה הפסידה, אבל אף אחד לא החמיץ את מי שהייתה הטובה במדים הלבנים-אדומים.
העיתונות האמריקאית כבר שמה עליה עין. אחת הכותרות הגדירה אותה כך:“The silent killer from Israel – doesn’t celebrate, just destroys defenses.”ההייפ כבר כאן. והדראפט מתקרב.
אם תיבחר בדראפט הקרוב, גרזון תהיה הישראלית השנייה אי פעם שתעשה זאת – אחרי שי דורון, שנבחרה ב-2007.היא לא מתאזרחת כמו אלישה קלארק – היא תוצרת כחול-לבן, תוצאה של עבודה שקטה, משפחה תומכת, ואופי שלא מחפש פרסים – רק לנצח.
היום היא מדורגת סביב המקום ה־16, אבל לפי איך שהעונה שלה נראית – היא יכולה לעלות גבוה יותר. יש בה משהו שמאמנים אוהבים: היא לא שואפת להיות כוכבת – היא פשוט משחקת נכון. חכם. קבוצתי. ולא מתפשרת.
ואם אתה שואל – כן, יש לה עם מי לשתף פעולה
הכדורסל זורם בדם של משפחת גרזון. ליאור, אחותה הגדולה, כבר עשתה קריירה מרשימה משל עצמה: מכללות, נבחרת ישראל, וליגת העל.שתיהן שונות – ליאור יותר אינטנסיבית, ירדן יותר טכנית – אבל החיבור ביניהן עמוק.
ירדן דיברה לא פעם על הרצון לשתף פעולה עם ליאור שוב, אולי בנבחרת ישראל.והאמת? זו כבר לא נשמעת פנטזיה. אם נבחרת ישראל תדע לאחד כוחות, ולבנות סביבן קו קדמי, יש סיכוי שנראה שם משהו שלא היה כאן שנים.
אבל לפני הנבחרת – מחכה לה ההיסטוריה.אם הכל ימשיך ככה, גרזון תעלה על מטוס בקיץ הקרוב – לא כדי לחזור לחופשה, אלא כדי להגשים את החלום של כל שחקנית ישראלית: ללבוש מדים של קבוצה ב־WNBA, ולצעוד על הפרקט לצד הגדולות ביותר.
וכשהיום הזה יגיע, היא לא תצרח. לא תעשה סלפי.היא תעשה בדיוק את מה שהיא עושה עכשיו: תרים את הראש, ותלך אחורה להגנה